דף הבית  >> 
 >> 

הרשם  |  התחבר


משעמם בכיתה! או על התירוץ הכי נפוץ של התלמידים 

מאת    [ 23/07/2012 ]

מילים במאמר: 712   [ נצפה 2293 פעמים ]

מורן בת 10, חייכנית ונעימה, משתעממת. "אני שונאת ללמוד היסטוריה" טענה בקול כועס " זה משעמם". הורים רבים מכירים את הטענה ועומדים חסרי אונים מול "המשעמם בכיתה" של ילדיהם. אם היה קורה הדבר בבית, וודאי היו מציעים לילדיהם שפע של פעילויות, רק כדי שהם לא ישתעממו. עוד לא ראיתי הורה המסוגל לעמוד אדיש, בלי להציע פתרון, ל"משעמם לי".

ההורים מרגישים שהם אחראים לספק לילדיהם גירויים. הם לא צריכים להרגיש אשמה כאשר הילד מדי פעם משתעמם. עליהם להבין שכמות מסוימת של שעמום היא הכרחית ובלתי נמנעת. במידה סבירה, השעמום עוזר לילד לפתח יצירתיות, דמיון, חשיבה ומיומנויות אחרות.

 

מדוע כל כך הרבה ילדים משתעממים בביה"ס?

התלמידים חושבים שביה"ס משעמם. הם לא מעוניינים ללמוד, הם נרדמים בשיעורים, והם נהנים רק מהצד הלא לימודי של ביה"ס - להיות עם החברים, ספורט ועוד. היום, הילדים גדלים עם ציפיות לגירויים מתמידים. עליהם לקבל גירויים גם בביה"ס כמו שהם מקבלים מחוץ לביה"ס.

תלמידים רבים אינם מוצאים משמעות בלמידה עצמה וחומר הלימודים אינו קשור לתחומי ההתעניינות שלהם. הלמידה החסרת משמעות דורשת מעט מחויבות מהתלמידים, אינה נוגעת בחייהם, ונתפסת כלא רלוונטית.

הלימודים אינם יכולים להיות משמעותיים לתלמידים רק אם נספר להם כמה חשוב שהם ילמדו, כי לימוד מתימטיקה יעזור להם בעתיד כדי לחשב את סכום המס שעליהם לשלם. למידה משמעותית דורשת ארגון מחדש של כל תהליך הלמידה. ההוראה צריכה להיות מכוונת לפתור בעיות בתחומי ההתעניינות של הילדים ולהגיע למטרות שלהם.

מתי השעמום הוא בעיה אמיתית?

ההורים צריכים לבדוק איך הילד מתפקד בכיתה, מה הוא אומר על המורה ועל הלימודים.

עם זאת, קשה לדעת מה כדאי לעשות במצב מסוים עם אותו ילד. לעתים קרובות, ה"משעמם" משמש כהיסח דעת, דרך לצאת ממצב לא נעים. אנחנו לא רוצים לבקש דברים שהוא לא יכול לעשות, אבל גם לא לוותר לו על פיתוח מיומנויות שהוא יכול ורוצים לפתח את אפשרויות ההסתגלותיות שלו. כדי לבדוק מה צריך לעשות צריכים לבדוק מה משעמם לו במצב המסוים הזה.

השעמום מתרחש כאשר המיומנויות הנתפסות או התגמול הנתפס לעשיית המטלה אינן תואמות את הקושי הנתפס או המאמץ הנדרש. השעמום יכול לבוא ממגוון סיבות:


    • המטלה באמת קלה מדי. הילד מתבקש לבצע משימה או לגלות הבנה שעליה הוא כבר שולט היטב.
    • המטלה משעממת בעצמה. הלמידה חסרת האתגר משעממת את הילד. הילד מאבד התייחסות חיובית לביה"ס.
    • המטלה אינה תואמת לתחומי ההתעניינות של הילד באותו נושא, ולכן התגמול קטן מדי.
    • המטלה באמת קשה מדי. הילד אינו מוכן עדיין ללמוד אותה. רוב הילדים תופסים את חסר משוב חיובי כמשעמם, אם כי מילה טובה יותר תהיה תסכול, או מבוכה, מדכא.
    • המטלה בסדר אבל לילד יש מעט מאוד התנסות חיובית עם הלמידה. כל מאמץ נתפס כלא נעים ומאופיין כמשעמם.
    • המטלה היא ברמה סבירה, אבל לילד חסר הידע בתחום המיומנויות המטה-קוגניטיביות הנדרש כדי להבין את הדרישות במטלה. כתוצאה מזה, המשימה נראית קלה, אבל למעשה הילד מפספס אותה.
    • הילד מסוגל לבצע את המטלה אבל מצפה מעצמו לעשות אותה ברמה גבוהה יותר ממה שהוא יכול. לכן, הוא תופס את המטלה כקשה מדי.

מה אפשר לעשות לגבי השעמום?

הרבה ילדים יכולים לעבור שנים בביה"ס לפני שייתקלו בנקודה שבה הם אינם יכולים לפצות יותר על הקשיים שלהם. כאשר הלימודים היו קלים לו במשך זמן ארוך יהיה לו קשה לקבל לימודים משעממים יותר אבל הכרחיים. ייתכן גם קושי להודות שהמטלה באמת קשה מדי או שאין לו את המיומנויות הנדרשות. כאשר הילד טוען ש"משעמם לי", אין זה בהכרח אומר שהמטלה קלה מדי.

אצל מורות והורים יכול להיווצר דחף מידי להתערב, הם ירגישו שהילד מבקש פחות, שהוא רוצה שיוותרו לו על המטלה, והם מרגישים צורך לתגמל את הילד על המשימה, לשכנע אותו בחשיבות המשימה אפילו אם היא משעממת, לעשות משהו, לא משנה מה, רק לפתור את הבעיה.

הפתרון הוא לבדוק היטב את הילד לפני שמוותרים לו. לרוב, הילדים מסוגלים לומר מה קורה אם שואלים אותם בצורה זהירה. צריך לתת להם להיות מדויקים לגבי מה קשה להם, לבקש מהם לתת דוגמאות ולהשתמש בהם כדי להבהיר מה מתסכל אותם במצב מסוים. אם לוחצים מדי, הילד ירצה להימנע מתשובות ולהסכים עם המבוגר ששואל את השאלות.

סוף הסיפור...

מורן היא ילדה נבונה ומקבלת ציונים ממוצעים ולא עקביים בביה"ס. היא אוהבת במיוחד תנ"ך וחשבון. המורות מתלוננות על פטפוטים רבים וחוסר ארגון. הקושי שלה נבע מחוסר הבנה במה שנדרש ממנה, מחוסר ידע ומחוסר ארגון בלמידה. היא למדה לבנות טבלאות שונות לארגון החומר במקצועות השונים, השלימה את הידע שנדרש ממנה. היום, היא לומדת ביתר קלות, והתלונות על השעמום נשמעות רק לעתים רחוקות בלבד.

ד"ר יעל אלמוג פסיכולוגית, חברה בארגון הבינלאומי לפסיכולוגיה חיובית, מתמחה במוטיבציה והצלחה בלימודים ובעלת שנים של ניסיון בטיפול בילדים. מייעצת להורים, מטפלת בילדים עם קשיים בבית הספר, מטפלת בנושא מוטיבציה.




מאמרים חדשים מומלצים: 

חשיבות היוגה לאיזון אורח חיים יושבני  -  מאת: מיכל פן מומחה
היתרונות של עיצוב בית בצורת L -  מאת: פיטר קלייזמר מומחה
לגלות, לטפח, להצליח: חשיבות מימוש פוטנציאל הכישרון לילדים עם צרכים מיוחדים -  מאת: עמית קניגשטיין מומחה
המדריך לניהול כלכלת משק בית עם טיפים ועצות לניהול תקציב -  מאת: נדב טל מומחה
חשבתם שרכב חשמלי פוטר מטיפולים.. תחשבו שוב -  מאת: יואב ציפרוט מומחה
מה הסיבה לבעיות האיכות בעולם -  מאת: חנן מלין מומחה
מערכת יחסים רעילה- איך תזהו מניפולציות רגשיות ותתמודדו איתם  -  מאת: חגית לביא מומחה
לימודים במלחמה | איך ללמוד ולהישאר מרוכז בזמן מלחמה -  מאת: דניאל פאר
אימא אני מפחד' הדרכה להורים כיצד תוכלו לנווט את קשיי 'מצב המלחמה'? -  מאת: רזיאל פריגן פריגן מומחה
הדרך שבה AI (בינה מלאכותית) ממלאת את העולם בזבל דיגיטלי -  מאת: Michael - Micha Shafir מומחה

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

©2022 כל הזכויות שמורות

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים

לכותבי מאמרים:
פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
תנאי שימוש במאמרים



מאמרים בפייסבוק   מאמרים בטוויטר   מאמרים ביוטיוב